מה ההבדלים בין ספרדים לאשכנזים?

שני זרמים, נהר אחד

היהדות אינה מונוליתית. לאורך אלפיים שנות גלות, פיתחו קהילות יהודיות מסורות שונות שעוצבו על ידי הגאוגרפיה, השפה והתרבויות שסבבו אותן. שתי הקטגוריות הרחבות ביותר: ספרדים (מן העברית ״ספרד״) ואשכנזים (מ״אשכנז״, גרמניה). שני זרמים גדולים, כל אחד עם מנהגים, ניגונים, הגייה ומסורות הלכתיות משלו.

שתיהן ביטויים של תורה והלכה. אני נושאת מורשת ספרדית מרוקאית ומשרתת קהילות מכל רקע, ולפי הניסיון שלי הכרת ההבדלים דווקא מעמיקה את ההערכה לעושר של החיים היהודיים.

מקורות היסטוריים

היהודים הספרדים שורשי תפוצתם בחצי האי האיברי — ספרד ופורטוגל — שם פרח תור זהב של לימוד, פילוסופיה ושירה יהודית בערך מן המאה ה-8 ועד המאה ה-15. בעקבות גירוש ספרד ב-1492, התפזרו הקהילות הספרדיות ברחבי צפון אפריקה, האימפריה העות׳מנית, המזרח התיכון ומעבר לו. המושג הרחב כולל גם את יהודי המזרח (מזרחים) — קהילות מעיראק, תימן, איראן, מרוקו ומדינות נוספות במזרח התיכון ובצפון אפריקה, שמסורותיהן קדמו לגירוש מספרד אך חולקות יותר מן המשותף עם המנהג הספרדי מאשר עם האשכנזי.

היהודים האשכנזים פיתחו את מסורותיהם בעמק הריין ובמרחבי מרכז ומזרח אירופה, ובסופו של דבר הקימו את הקהילות היהודיות הענקיות של פולין, ליטא, רוסיה, הונגריה וגרמניה. שפת היידיש, ניגוני תפילה ייחודיים ופסיקות ההלכה של הרמ״א (רבי משה איסרלש) עיצבו את החיים הדתיים האשכנזיים.

הבדלים ליטורגיים

שתי הקהילות עוקבות אחר אותו מבנה תפילה יסודי, אך הנוסח (הנוסח הליטורגי) שונה. סידורי התפילה הספרדיים הולכים ישירות אחר פסיקותיו של רבי יוסף קארו בשולחן ערוך, בעוד שסידורי התפילה האשכנזיים משלבים את ההגהות והתוספות של הרמ״א. תפילות מסוימות מנוסחות אחרת, מסודרות בסדר שונה במקצת, ומושרות במסורות מוזיקליות שונות לחלוטין.

הליטורגיה הספרדית נוטה לכלול יותר פיוטים, שירה ליטורגית שחוברה בידי משוררי ימי הביניים כמו שלמה אבן גבירול ויהודה הלוי. הניגונים בקהילות המרוקאיות, העיראקיות, הסוריות והתימניות שונים זה מזה, וכל אחד נושא בתוכו מאות שנים של מסורת מקומית.

מנהגי החגים

ההבדלים בשמירת החגים הם מן הניכרים ביותר:

פסח: ספרדים מתירים אורז, תירס ושאר קטניות בפסח, בעוד שהמסורת האשכנזית אסרה אותם מדורי דורות. הבדל יחיד זה משנה את שולחן הסדר מקצה לקצה. החרוסת הספרדית משתנה מקהילה לקהילה — יהודי מרוקו משתמשים בתמרים, אגוזים וקינמון; החרוסת האשכנזית מבוססת בדרך כלל על תפוחים, אגוזים ויין.

ראש השנה: קהילות ספרדיות מקיימות סדר ראש השנה מפורט עם מאכלים סמליים — תמרים, רימונים, כרתי, סלק, דלעת וראש דג — כשכל אחד מלווה בברכה מיוחדת לשנה טובה. מנהג זה, המבוסס על התלמוד (כריתות ו׳ ע״א), נפוץ פחות בקהילות אשכנזיות, אם כי חלקן החלו לאמץ אותו.

חנוכה, פורים ושבת — לכל אחד ניגונים ייחודיים, מסורות אוכל ומנהגים המשתנים בין (ובתוך) שתי הקהילות.

מסורות אוכל

אולי ההבדל האהוב ביותר. המטבח האשכנזי משקף את מרכיבי מזרח אירופה: גפילטע פיש, צ׳ולנט, קוגל, בריסקט, לביבות ומרק קניידלך. המטבח הספרדי והמזרחי שואב מהמזווה הים תיכונית והמזרח תיכונית: קוסקוס, דפינה (תבשיל השבת המרוקאי), בורקס, עלי גפן ממולאים, קובה, ושפע תבלינים, לימונים כבושים ועשבי תיבול טריים.

שתי המסורות פיתחו מאכלי שבת המתבשלים לאורך הלילה מבלי להפר את איסור הבישול בשבת — צ׳ולנט בבתים אשכנזיים, דפינה או חמין בבתים ספרדיים.

הגייה

ההגייה הספרדית קרובה יותר לעברית הישראלית המודרנית. האות תי״ו ללא דגש נהגית ״ת״ (ספרדי) לעומת ״ס״ (אשכנזי). תנועת הקמץ נהגית כ״א״ פתוחה (ספרדי) לעומת ״או״ סגורה (אשכנזי). הבדלים אלה נשמעים מיד בתפילה ובקריאת התורה. המילה ״שבת״, למשל, נהגית ״שבוס״ (Shabbos) במסורת האשכנזית.

הבדלים הלכתיים וטקסיים

שתי הקהילות הולכות על פי ההלכה, אך פסיקות ספציפיות שונות בנושאים כמו:

• היתר קטניות בפסח
• מנהגי אבלות ושבעה
• פרטי טקס החתונה (הקפות, הנחת הטבעת, קריאת הכתובה)
• סדר וזמני תפילות מסוימות
• מנהגי כיסוי ראש לנשים נשואות

הבדלים אלה נובעים מכך שקהילות ספרדיות הולכות אחר השולחן ערוך של רבי יוסף קארו כסמכות הלכתית ראשית, בעוד שקהילות אשכנזיות הולכות אחר הגהות הרמ״א ותוספותיו.

לגשר בין שתי המסורות

בקהילות ברחבי אמריקה וישראל, ספרדים ואשכנזים חיים ומתפללים יחד יותר ויותר. נישואין בין בני שתי המסורות נפוצים. המיזוג הזה הוא מקור של עושר, לא של אובדן.

הרבה גבאי שואבת ממורשתה הספרדית מרוקאית ומכמעט שלושים שנות הוראה. משפחתכם ספרדית, אשכנזית, או שילוב של שתיהן. היא מביאה ידע וחום לכל טקס ושיחה.